ברור שלכולנו אכפת, אבל יש מצב שלנשים יותר?

כבר כתבנו על המשמעויות הדרמטיות של השפעת הפסולת שלנו על הסביבה, אבל מה הקשר שלה למגדר ולנשים? נכון, כולנו מייצרים פסולת, אבל מה לגבי הרצון לצמצם אותה ולדאוג לכדור ירוק יותר? מחקרים בדקו ומצאו שלנשים זיקה גבוהה יותר לבעיות סביבתיות ואכפתיות רבה יותר כלפי העתיד שלנו ושל דור ההמשך. גושפנקא ברורה לכך היא היותן פעילות סביבתיות איכותיות ונחושות. במילים אחרות, נשים נוטות למלא תפקיד של סוכנות סביבתיות ולפעול למען הסביבה. למעשה, לנושא הסברים רבים, בחקר המגדר והסוציולוגיה נוטים לקשר בין חינוכן של נשים לתפקיד האימהיות לבין דאגתן המיוחדת לעתיד האקלימי, בעוד הגברים נוטים להתייחס בצורה פרקטית יותר לנושאים כלכליים ולביטחון המיידי של המשפחה. מכיוון שתפקידן החברתי-מגדרי של נשים שם אותן כאמונות על חינוך ומשק הבית, נמצא במחקרים כי נשים מעידות על עצמן ככאלו המקפידות להטמיע בחיק משפחתן חינוך סביבתי הכולל בתוכו מיחזור, שימוש חוזר וצרכנות מיד שניה, והזרוע עוד נטויה (לכיוון הפח הכתום).

הקישור בין נשים וסביבה לא מתחיל בענף הסוציולוגי ולא עוצר בתפקידי מגדר. התנועה האקופמניסטית צועדת צעד נוסף לכיוון הצירוף המדובר, היא משלבת פילוסופיה, פמיניזם וטוויסט אקולוגי מרכזי, ומקשרת את דיכוי הנשים לניצול סביבתי. בגדול, האידיאולוגיה של התנועה אומרת כי הנשים והטבע נמצאות תחת שליטתן של אותן מערכות משעבדות המשאירות אותן מתחת לתקרת הזכוכית של אי השוויון; כדי לנפץ את תקרת הזכוכית (ואז כמובן, לפנות אותה לפח הרלוונטי, כי זכוכית מתמחזרת מצויין) יש לפעול בצורה שתקדם נשים ומדיניות סביבתית. אם יפעלו נשים וגברים יחד להוביל את החברה שלנו לעבר התנהלות אקולוגית מיטיבה יותר לנשים, נצליח להביא להרמוניה ברת קיימא בין האדם לטבע וכן לפיתוח אנושי משגשג.

מהפכות סביבתיות ונשים- לא רק גרטה טונברג:

כמו שכתבתי קודם, מקומן החברתי ותפקידן המגדרי של נשים מייצב אותן כסוכנות סביבתיות בעלות השפעה ישירה על נוכחות ערכי הקיימות בסביבתן, אבל מה עם הסביבה הרחבה יותר? אמנם השינויים הגדולים ביותר התחילו בקטן אבל משם הם צריכים להתפתח ולהפוך לעניין הכלל. אז מסתבר שההיסטוריה של נשים במהפכות הסביבתיות ארוכת שנים ולא התחילה בגרטה טונברג, הילדה הכובשת שרובנו כנראה מכירים את שמה מפעילותה הייחודית בשנים האחרונות. גרטה, האישה-נערה הסביבתית שהצליחה להעלות את המודעות לשינויי האקלים וסחפה א.נשים רבים אחריה, היא רק חלק משרשרת נשים בעלות השפעה חברתית מהותית על הסביבה. בשנות ה 60 כשהשתמשו בריסוס נגד מזיקים ועשבים שוטים על כל משטח שרק ניתן לדמיין, בין אם בבית, מחוץ לו, על החי והצומח, ואף על בני אדם דרך ריסוס מהאוויר, הייתה זו רייצ'ל קרסון שפרסמה את ספרה "האביב הדומם". הספר העלה לראשונה את ההשפעות הדרמטיות שיכולות להיות לחומרים הנועדו להדביר או לחסל עשבים, חומרים שלא נבדקה כהלכה השפעתם על בני האדם. בתחילת שנות ה80 בדקה לויס גיבס את סביבת מגוריה והבינה כי חומרים רעילים הקבורים מתחת לאדמה בה היא חיה הם שגרמו למחלות הקשות מהם סבלו תושבי האיזור. בזכותה העלו למודעות את הנושא החשוב של פינוי נאות של פסולת ואת החשיבות של הצורך לנקות קרקעות מזוהמות. מאז ועד היום הרשימה רק התארכה ואפשר לראות דרכה דבר ברור המשותף לכל הסיפורים, כל אותן נשים לא רצו להשלים עם נזק סביבתי שהן גילו, שמלבד השפעתו הסביבתית פגעו בחי ובאדם. הן לא הסירו אחריות, ופעלו בכדי לשנות את המציאות ולייצר עתיד טוב יותר, הן התחילו בפעולות קטנות בסביבתן באופן שאפשר שינוי שייזכר לדורות קדימה. הדוגמאות רבות וגם בזירה הישראלית הן לא חסרות, פוליטיקאיות, מדעניות, נשות עסקים, דמויות מוכרות יותר או פחות שמשקיעות את זמנן לקידום סביבתי ואף הופכות את כל תפקידן לשליחות סביבתית אחת גדולה. ומה איתנו? גם לנו יש אפשרות לייצר שינוי, כבר עכשיו.

אוקי, מה הקשר למשרד?

אם נחזור לתיאוריות מגדריות, מהיכרות קצרה שתוכלו לעשות עם העולם הסוציולוגי, כבר קשה לחלוק על היותה של ההסללה( =מנגנונים חברתיים המנתבים אותנו ומשאירים אותנו במקומנו בריבוד החברתי) ככזו הקובעת במה נעבוד, כמה נשתכר ומה יהיה תפקידנו בעבודה. נשים לרוב יהיו אלו המאיישות תפקידים שונים הנוגעים לניהול משרד, ולרוב יהיו אלו האחריות על רכש ותפעול שוטף ובתוך כך, האספקה המשרדית והארגון בחברה. המשמעויות של עובדה זו רבות אבל אם נתמקד בנושא שלנו נבין כי הצדק האקולוגי של המשרד רובו במסגרת אחריותן של נשים. למעשה, לבעלות התפקיד הרלוונטיות יכולה להיות השפעה על המקורות מהם יגיעו מוצרים שונים וגם על אופן פינוי הפסולת הנוצרת במשרד. פה נסגר המעגל לשמו כתבתי כתבה זו, מתוך פועלן של נשים למען סביבה בת קיימא, דאגתן הרבה לעתיד כדור הארץ והחיים בו, נשים בתפקידים בהם נקבעים ההיבטים הקשורים לתפעול שוטף של הסביבה הארגונית, יכולות להיות אלו שיקדמו את קיומו של משרד אקולוגי יותר.

ואם נקצר, כי הרי הצעד הראשון לקראת הפיכתו של מקום העבודה שלנו לירוק יותר דורשת פעולה, פשוטה ונגישה, ונמצאת במרחק כמה קליקים; כפי שכבר הוכח בעבר נשים נוטות להעסיק את עצמן יותר בנושאים סביבתיים ואפילו לפעול ולהיות סוכנות סביבתיות למען שינוי מדיניות סביבתית ואפילו אם זה מתחיל בשינויים קטנים. מקומן הממוגדר של נשים יכול לפעול לטובת הסביבה דרך העמדות בהן נשים נמצאות בחברה, לאפשר שינוי סביבתי שמתחיל בפעולה קטנה ויכול להמשיך ולהדהד לכל עבר. כן, גם לקרוא את הכתבה הזו ולהחליט שהמשרד הירוק הוא בדיוק התרומה הסביבתית שמקום העבודה שלי יכול לתת למען עתיד בר קיימא ובריא יותר, זו כבר התחלה של מהפכה סביבתית שתתרום לאנושות, ואנחנו שמחות להיות חלק ממנה.

כתבה: הדס מאיר

1. נשים שפרצו דרך באיכות הסביבה

2. צווארון ורוד ותקרת הזכוכית

3. אקופמניזם

4. אמהות אקולוגית וחינוך ביתי ירוק