בעיית הפסולת וכיצד ניתן להתמודד אתה

בשנים האחרונות המודעות הציבורית לבעיית שינויי האקלים הולכת וגוברת אך לעומת זאת בעיית הפסולת העולמית נחשבת, עדיין, כמטרד תברואתי וזיהומי אך לא כבעיה המאיימת על הישרדות האנושות. זו טעות.

ב 2007 צוות מדענים בראשותו של ג'ון רוקסטרום חקרו מהם האיומים הסביבתיים הגדולים ביותר על האנושות. הם הגדירו 9 גבולות פלנטריים שאם חוצים אפילו אחד הדבר מסוכן לקיום שלנו בכדור הארץ. אחד מהגבולות הפלנטריים שגילו החוקרים הינו זיהום (החדרת עצמים זרים לאדמה, לים ולאוויר).

היסטוריית היווצרות הפסולת - בקצרה

הצטברות פסולת הפכה לבעיה עולמית רק במחצית השנייה של המאה ה 19. אך גם הרבה קודם בני אדם יצרו פסולת כי גם הם כמונו הלכו לשירותים, בנו בתים, בנו כלים והדליקו מדורות. אבל זה לא הפר את המחזוריות הטבעית של הביוספרה (סך כל המערכות האקולוגיות בכדור הארץ).

השינוי החל לפני כ 5,000 שנה עם הקמתן של הערים הראשונות עם כמות אוכלוסייה הולכת וגדלה. עד אז יישובי האיכרים, הציידים והלקטים היו קטנים ונושא הפסולת לא היווה מטרד. עבור אלפי תושבי הערים החדשות פתרונות כמו להשליך את השפכים בבורות ניקוז ולכסות אותם הפכו פחות פרקטיים בגלל הצפיפות והעדר קרקע פנויה. גם שאריות המזון הלכו והצטברו, דבר שהתחיל להוות מטרד תברואתי. בנקודה זו בהיסטוריה האנושית עיקר הבעיה התרכזה לא בכמות הפסולת שיוצרה אלא בחוסר היכולת לפנות או לטפל בה כראוי.

רק במחצית השנייה של המאה ה 19 בשיא המהפכה התעשייתית וכאשר מפעלי תעשייה רבים התחילו לייצר הרבה יותר מידי מוצרים התחילה הפסולת להיהפך לבעיה עולמית. הבעיה החלה עם פחיות השימורים ונייר העטיפה והמשיכה עם ייצור הנייר ובמיוחד נייר הטואלט. מעבר לערמות האשפה המדיפות ריח רע החלו לשים לב להשפעה שיש לפסולת על מי השתייה ועל זיהום הים והנהרות.

במחצית השנייה של המאה ה 20 ולאחר הפצתם העולמית של כלי הפלסטיק החד פעמי מדעני הסביבה החלו לקשור בין כמויות ההולכות וגדלות של פסולת לבין בעיית התכלות המשאבים בעולם.

נזקי הפסולת

1. צמצום הפיטופלנקטון בים – כמויות פסולת רבות מוצאות את דרכן לים ופוגעות בטריליוני יצורים ימיים זעירים כגון: צמחים, אצות, וחיידקים המכונים פיטופלנקטון. אותם יצורים זעירים מייצרים 50% מאספקת החמצן העולמית ומן הצד השני קולטים 40% מכמות הפחמן הדו חמצני, כאשר הם מהווים את הבסיסי לכל שרשרת המזון הימית. מחקרים רבים מראים שכמות הפיטופלנקטון מצטמצמת דבר המשפיע על כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה ובכך משפיע באופן שלילי על ההתחממות הגלובלית.

2. פליטת גזי חממה – פסולת המועברת להטמנה מייצרת כמויות גדולות של גזי חממה. כאשר פסולת אורגנית מוטמנת באדמה היא נרקבת ללא חמצן. בתהליך הפירוק של הפסולת ללא חמצן נפלט גז חממה המכונה מתאן שהינו חזק פי 80 מפחמן דו חמצני. גז חממה נוסף שנפלט כתוצאה מפירוק אנאירובי (ללא חמצן) של הפסולת האורגנית הוא חנקן דו חמצני N2O החזק מפחמן דו חמצני פי 300. לשם ההמחשה, כ 16% מסך ההתחממות הגלובלית מגיע מגז המתאן וכ 6% מהחנקן הדו חמצני אשר גם הוא פוגע בשכבת האוזון.

3. פגיעה ישירה בבריאות בני האדם ובעלי החיים – פסולת מוטמנת באדמה מזהמת את מי התהום ומשם הדרך לפגיעה בבריאות בני האדם השותים את המים הללו ואוכלים את בעלי החיים הניזונים ממים אלו קצרה. יתר על כן, לאחרונה נמצאו חלקיקי פלסטיק באוויר כך שגם אם נשתה מי מעיינות צלולים ונאכל מזון אורגני כולנו נמשיך לנשום את אותו האוויר.

כיצד מומלץ לטפל בבעיית הפסולת?

ישנן ארבע גישות לטיפול בפסולת, כאשר כל גישה המוצגת כאן עדיפה על זו שבאה אחריה:

1. אי שימוש (Refuse) -לא להשתמש במוצרים מיותרים.

2. הפחתה (Reduce) – לצרוך פחות מוצרים.

3. שימוש חוזר (Reuse) –להשתמש באותו המוצר שוב לאותה מטרה או להשתמש בו שוב למטרה אחרת.

4. מיחזור (Recycle) – פירוק הפסולת למרכיבים בסיסיים (חומרי גלם) שמהם ניתן ליצור מוצרים חדשים.

כיצד ניתן ליישם את הגישות השונות לטיפול בפסולת במקום העבודה שלנו?

על מנת להידרש לשאלה זו נתייחס בנפרד לכל סוגי הפסולת שאנו מייצרים במשרדים.

1. מזון - המזון הינו סוג הפסולת הקל והאפקטיבי ביותר לטיפול ומהווה כ 40% מסך כל הפסולת המושלכת לפח האשפה. לפיכך מהווה המזון את רכיב הפסולת העיקרי מבין כל שאר רכיבי האשפה היום יומית בבית ובמשרד. בכל הנוגע למזון ישנן 3 גישות רלוונטיות לטיפול בפסולת:

א. הפחתה (Reduce) – הגישה הראשונה היא הפחתה, כלומר להשתדל לא להעמיס את המקרר ולרכוש מזון שעתיד להיזרק לפח האשפה. כלל זה נכון לכל משק בית ובמיוחד למשרדים הנוהגים לפנק את העובדים בשלל מאכלים מסוגים שונים בימי הולדת, HAPPY HOURS, חגים ומסיבות שונות ומגוונות.

ב. שימוש חוזר (Reuse) – לבדוק האם ניתן לתרום מזון מיותר לעמותות צדקה כלשהן או דרך ארגונים כמו "לקט ישראל". המזון שנקנה עבור בני הבית או עבור העובדים ולא משמש אותם יכול לשמש אנשים אחרים.

ג. מיחזור (Recycle) – כאשר מדובר על שאריות מזון - הם צריכות להגיע לקומפוסטר. שם הן הופכות לדשן אורגני היכול לשמש ליבול חקלאי ולשתילים בבית או במשרד ובכך לייתר את הצורך בדשן כימי הפוגע קשות במערכות האקולוגיות ופולט גזי חממה. הדשן האורגני עוזר לשקם את הקרקע שנפגעת מחריש בלתי פוסק ומשיטות החקלאות המודרנית ומוריד את עלויות המזון. לשם ההמחשה, בקצב הנוכחי לא תהיה קרקע פורייה כלל עד 2075 כאשר הסיבות העיקריות לכך הן שינויי אקלים, חריש עמוק, כריתת יערות ודשן כימי.

2. נייר וקרטון – רכיב השכיח מאוד במשרדים רבים הינו נייר. וגם כאן כמו במזון יש שלוש שיטות שונות לטיפול בפסולת מנייר:

א. הפחתה (Reduce) – להשתדל לעבור עד כמה שניתן למסמכים דיגיטליים ועל ידי כך להפחית בכמות הנייר המודפס. להדפיס משני צידי הדף. לבקש מהחברות ששלוחים אלינו חשבונות מידי חודש לשלוח במייל.

ב. שימוש חוזר (Reuse) – כאן אפשר להשתמש בניירות שכבר הודפסו כדפי טיוטא או להשתמש בצידו השני של הדף לכל מטרה אחרת. דבר נוסף שאפשר לעשות הוא לרכוש נייר ממוחזר.

ג. מיחזור (Recycle) מיחזור נייר מאפשר ייצור נייר חדש לשימושים חדשים ללא צורך בכריתת עצים.

3. פלסטיק – עיקר הפלסטיק הנזרק לפח במשרד ובבית הוא מבקבוקי השתייה ומקופסאות האוכל. אז כיצד ניתן לטפל בפסולת מפלסטיק?

א. הפחתה (Reduce) – לשקול למשרד מטהר מים למשל "תמי 4" או כל מטהר מים אחר. נשתדל להשתמש בכלים קבועים למזון שאנו מביאים מהבית. נשטוף את כלי הפלסטיק והקופסאות ונשתמש בהם שוב.

ג. מיחזור (Recycle) – מחזור פלסטיק מסובך ובעל מחיר סביבתי גבוה. קיימים ויכוחים בקשר ליעילותו אך למרות זאת מרבית המומחים סבורים שעדיף למחזר אותם. מיחזור הפלסטיק מאפשר לייצר מוצרי פלסטיק אחרים בפחות אנרגיה, כלומר פחות גזי חממה וזיהום כתוצאה מייצור האנרגיה הדרושה לייצור הפלסטיק ובכך מסייע לחסוך בחומרי גלם.

4. זכוכית –

א. שימוש חוזר (Reuse) – בקבוקי זכוכית חייבים בפיקדון יכולים לחזור למפעל הייצור לאחר ניקוי וסטריליזציה ולחזור ולשמש לאותה תכלית.

ב. מיחזור (Recycle) – מיחזור של בקבוק זכוכית אחד יכול לחסוך אנרגיה בתהליך ייצור הזכוכית, השווה בכמותו לאנרגיה הנדרשת לנורה בהספק 100 וואט להאיר במשך ארבע שעות. פתרון זה מצויין עבור מיכלי זכוכית שאינם חייבים בפיקדון.

ישנם מוצרים נוספים כמו מוצרי אלקטרוניקה שמשקי בית ומשרדים רבים משליכים לפח אך תדירותם פחותה יותר. עבור מוצרים אלו יש כיום פתרונות זמינים וייעודיים של שימוש חוזר ומיחזור במפעלי מיחזור ייעודיים.

לסיכום, אנו במיזם "המשרד הירוק" נשמח לסייע לכם למחזר את מגוון סוגי הפסולת המיוצרים במקום העבודה שלכם. אנו נציב פחים ייעודיים ומעוצבים במשרדכם ונפנה אותם למיחזור. לכם נותר רק לזרוק את הפסולת לפח המתאים 😊