מיחזור אריזות – זה עובד, או שהחתול של תאגיד תמיר סתם מנדנד?

כשמדברים על הפרדה במקור, ובמיוחד של אריזות שמושלכות לפח הכתום, יש שמועה עיקשת וארוכת שנים, על כך שאין טעם להפריד פסולת כיוון שמשאית הזבל אוספת את כל הפחים – ירוק וכתום – לאותו מקום והכל נשלח גם כך להטמנה. כהוכחה לשמועות אלו, יש אפילו כמה סרטונים בנושא שמסתובבים ברחבי הרשת, וגם נעשתה כתבה בנושא. האם הכול נכון ועובדים עלינו בעיניים כבר כעשור? או שאולי במדינת הפרטאץ', יש דברים שבכל זאת אפשר לסמוך עליהם?

לפני שניכנס לקרביים של הזבל, נסביר קצת מאיפה הסיפור הזה הגיע אלינו בכלל.

חוק האריזות נחקק בשנת 2011 והוא אחד מחוקי "המזהם משלם"- כלומר, חוקים המטילים את האחריות למיחזור האריזות על יצרני ויבואני האריזות. כפי שהסברנו במאמר על פסולת אלקטרונית, מטרת חוק זה היא להטיל על מי שמייצר או משווק את אותה אריזה לקחת אחריות על ההשלכות הסביבתיות שנוצרות בסוף חייה, ולהביא לטיפולה ולמחזורה על מנת למנוע את השלכתה להטמנה. לכל חומר אריזה (פלסטיק, נייר, מתכת וכ"ו) יש יעדי מיחזור שונים המוגדרים בחוק.

בפועל, כיוון שלא הגיוני שכל חברה שמייצרת אריזות תשים פחי איסוף משלה, ועל מנת לעמוד ביעדי המיחזור, יצרני ויבואני האריזות (וכן בתי עסק שמצטברת בהם פסולת אריזות) מחויבים חוקית להתקשר ולשלם לגוף שאחראי על יישום החוק, במקרה זה תאגיד 'תמיר' – בדיוק זה של הפח הכתום והחתול, כדי שהוא יאסוף וימחזר עבורם את האריזות. מעניין לדעת, שכיום יש רק רשויות מקומיות בודדות בישראל שטרם התקשרו עם 'תמיר', כך שסביר להניח שרוב העובדים/ות במשרד מכירים את הנושא כבר מהבית, גם אם לא התחילו להפריד בעצמם/ן.

אז מה נכנס לפח? תאגיד 'תמיר' אוסף באמצעות הפח הכתום כל אריזה שעשויה מפלסטיק או מתכת – אריזות של חומרי ניקיון, אוכל, קוסמטיקה, שימורים וכדומה. לקרטונים, נייר וזכוכית יש פחי מיחזור ייעודיים אחרים (כחול וסגול, בהתאמה) ועל כן אריזות נייר וזכוכית לא אמורות להיזרק לפח הכתום. במידה ואין בפח המיחזור כמות משמעותית של פסולת כללית שאינה אריזות, הפח מגיע למרכזי המיון של 'תמיר', ממוין לסוגי חומרים שונים, ומשם עובר למפעלי מיחזור שונים. נכון לשנת 2021, כ- 85% מפסולת האריזות שעברה תהליך מיון עוברת למפעלי מיחזור בארץ, כולל מתכת, נייר, זכוכית וסוגי פלסטיק שונים. היתרה עוברת להשבת אנרגיה (הפקת אנרגיה מפלסטיק) או למפעלי מיחזור בחו"ל .

אבל, למי ומה טוב כל מיחזור האריזות הזה?

למעשה, לכולנו. כפי שסיפרנו במאמר קודם על קומפוסט, אתרי ההטמנה בישראל מלאים עד אפס מקום, והטמנת פסולת היא בכללותה רעיון רע מאוד, בריאותית, סביבתית וגם כלכלית. הטמנת פסולת מעורבת גורמת למפגעי ריח, זיהום אוויר, מים וקרקע, פליטות גזי חממה, וגם בעקיפין להשלכת פסולת בלתי חוקית בשטחים פתוחים. בנוסף, כדאי לזכור שתקציב תאגיד תמיר מגיע בעיקרו מהיצרנים והיבואנים שמחויבים לכך על פי חוק, וכן ממכירת תוצרי מיון הפסולת לחברות המיחזור. לכן, כל אריזה שמגיעה לפח הכתום במקום לפח הירוק חוסכת לעירייה כסף על פינוי הפסולת המעורבת לאתר הטמנה. הרבה כסף, שיכול להיות מושקע בדברים אחרים עבור התושבים והעסקים בעיר. ברמת המשרד, ייתכן מאוד שהפרדת פסולת תשתלם גם עבורו, כתלות בעלויות פינוי הפסולת המעורבת של המשרד. אריזות מהוות נפח משמעותי מאוד מהפח הכללי, במיוחד כאשר יש משלוחי 'טייק אווי' רבים. לכן, הפרדת האריזות תקטין משמעותית את הצורך בפינוי הפחים הכלליים (פסולת מעורבת) ובנוסף תשאיר סביבת פח כללי נקייה ומסודרת יותר. אם המשרד מגדיל לעשות ומפריד גם שאריות מזון, כמעט ולא תהיה לו פסולת מעורבת.

הידעת?

• גם שקיות פלסטיק, קרטוני מיץ וחלב וקלקרים נחשבים אריזות. ואפילו, תחזיקו חזק, אריזות משלוחים ו'טייק אווי'! כן, כל אותן מאות קערות סלט ואריזות הקלקר של ההמבורגר שעוברות במשרד בשבוע.

• אחד מסוגי האריזות שמשונע לחו"ל הוא קרטוני מיץ וחלב, שכן הם מורכבים ממספר שכבות של פלסטיק, אלומיניום ונייר, ונדרשים מפעלים מיוחדים שאינם נמצאים בארץ שמסוגלים לעשות את ההפרדה הזו לצורך מיחזור. כמובן שהמשמעות הסביבתית והכלכלית של שינוע לחו"ל גדולה לאין שיעור מאשר שינוע בתוך ישראל. מה אנחנו יכולות ויכולים לעשות? פשוט לחזור לשקיות החלב הטובות והפשוטות, כמו של פעם. גם חוסך הרבה מקום בפח המיחזור.. ולכל הפחות, רצוי לקנות קרטונים גדולים ולקפל אותם היטב לפני השלכה לפח המיחזור על מנת לתפוס פחות נפח.

• תמיד עדיף להשתמש בקיים, או לרכוש יד שנייה. אך אם נאלצים לקנות מוצרים חדשים, כדאי לחפש מוצרים מפלסטיק ממוחזר ומוצרים שעשויים רק מסוג פלסטיק אחד. כך, נעודד את תעשיית המיחזור על חשבון תעשיית ייצור הפלסטיק החדש (שעשוי מנפט).

• האריזות המושלכות לפח הכתום צריכות להיות ריקות, אך אין צורך לשטוף אותן, כיוון שהן נשטפות בתהליכי המיחזור .

לבסוף, לאחר שהבנו את חשיבות ההפרדה במקור של אריזות לפחים ייעודיים, האם באמת ניתן לסמוך על משאית הזבל שלא תערבב את כל הפחים יחד בדרך אל האושר? סליחה, אל אתר ההטמנה? כפי שציינו לעיל, לרשויות אין ממש אינטרס שזה יקרה, כיוון שהן משלמות הרבה מאוד כסף עבור כל טון של פסולת שמגיעה לאתרי הטמנה. לכן, כל כמות אריזות שתופחת מהפח הירוק ותלך לתהליכי מיחזור על ידי תאגיד 'תמיר' (או שאר תאגידי המיחזור), תחסוך לרשות כסף. גם לתאגיד תמיר אין ממש אינטרס שזה יקרה, כיוון שהוא מחויב על פי חוק לעמוד ביעדי מיחזור שנתיים, ואם לא עמד בהם, עלול להיקנס.

ייתכן שהשמועה על ערבוב הפחים מגיעה מאותן משאיות שמגיעות לאסוף גם את הפח הירוק (פסולת מעורבת) וגם את פחי המיחזור השונים, אך בימים נפרדים לכל זרם. ייתכן גם שלחלק מהמשאיות יש חלוקת תאים בתוכה, שמאפשרת לאסוף מספר זרמים ללא ערבוב, אך לא ניתן לראות זאת מבחוץ. כדאי גם לזכור שתהליך פריסת פחי מיחזור, שינוי אופן האיסוף וגם ההסברה לציבור ולעובדי העירייה הוא תהליך ממושך, ולא מן הנמנע שעד שהתהליך התבסס ברשויות השונות, נוצר אי-סדר וטעויות בתהליך פינוי הפחים, שגרם, בין היתר, לערבוב בין הפח הירוק לכתום במקרים מסוימים. במידה והחלטתם להפריד פסולת אריזות במשרד, חשוב לעודד את העובדים/ות למיון נכון ולשים שילוט ברור ליד הפחים.

לסיכום, על אף הספק הקיים בציבור בנוגע ליעילות מיחזור פסולת אריזות, הוא עובד, ואפילו טוב. הפרדת פסולת אריזות לפח ייעודי היא פעולה פשוטה מאוד וקלה מאוד להבנה, וגם הפרדה חלקית תהיה לברכה. ליווי מהלך ההפרדה וההסברה על ידי איש מקצוע יאפשר לו לעבור בצורה ברורה וחלקה יותר. ומי יודע, ייתכן שעל ידי הפרדה במשרד, תגרמו לכמה עובדים ועובדות להתחיל להפריד גם בבית.

1. "חוק להסדרת הטיפול בפסולת", ויקיפדיה.

2. על פי תשובה מאת הדף הרשמי של תאגיד 'תמיר' ברשומת פייסבוק.

3. אתר תאגיד 'תמיר'.