הרצון לשנות את מקום העבודה לקצת יותר ידידותי לסביבה מגיע בדרך כלל כשיש סתירה בין אופן ההתנהלות שלנו בבית לאופן ההתנהלות במשרד בו אנו עובדים. זה בולט במיוחד בתחום הפסולת והחד פעמי כאשר הרוב המוחלט של המשרדים כיום מתנהלים ללא מודעות לפן הסביבתי...
בלוג מיחזור פסולת במשרדים
תחשבו על שני דברים שקרוב לוודאי נמצאים כמעט בכל משרד בעולם. שדכן ומדפסת? קפה ועוגיות? טעות בידכם, אני מדברת על פסולת בערמות בלתי נתפסות ונשים, בין אם מסתכלת על המסך כרגע מנהלת רכש או מנכ"לית ירוקה, מסתבר שלא סתם דווקא אתן באתר שלנו. מה הקשר בין נשים ולמיחזור? איך אנחנו יכולות לתרום לכך? והאם לנשים אכפת יותר מנזקים סביבתיים?
אם גם אתם שומעים יותר ויותר לאחרונה אנשים שמספרים בהתלהבות יתרה שהם עושים קומפוסט ותהיתם לעצמכם מה בעצם אומרת המילה המשונה הזו. המאמר הזה בשבילכם.
במאמר זה נצלול למיכל הקומפוסטר ונבין איך מתפעלים אותו, וגם ניגע בחששות שוודאי עלו לכם/ן בעת קריאת המאמר הקודם. הרי שאריות מזון, שהן עיקר הפסולת האורגנית במשרד, אמורות להיות דבר רטוב, מגעיל, מסריח, ובכלל, מה הסיכוי שבמשרד יקבלו את הבקשה לעשות הפרדת בברכה?
הפעם נספר את סיפורה של הסוללה, זו התקולה, שנשארת במגירת השולחן במשך כמה שנים טובות, רק כי אף אחד לא יודע לאן לזרוק אותה. אבל אז מגיע ניקיון האביב, או מעבר לשולחן עבודה אחר, והסוללה כנראה תיזרק בלית ברירה לפח הפסולת הכללי. רגע, אולי אפשר גם אחרת?
כשמדברים על הפרדה במקור, ובמיוחד של אריזות שמושלכות לפח הכתום, יש שמועה עיקשת וארוכת שנים, על כך שאין טעם להפריד פסולת כיוון שמשאית הזבל אוספת את כל הפחים – ירוק וכתום – לאותו מקום והכל נשלח גם כך להטמנה. האם הכול נכון ועובדים עלינו בעיניים כבר כעשור?
בשנים האחרונות המודעות הציבורית לבעיית שינויי האקלים הולכת וגוברת אך לעומת זאת בעיית הפסולת העולמית נחשבת, עדיין, כמטרד תברואתי וזיהומי אך לא כבעיה המאיימת על הישרדות האנושות. זו טעות.
